מֵאַיִןיָבֹאעֶזְרִי

החיים שלי — הסיפור שלי

שמי ליאורה חיה אסתר.

נולדתי וגדלתי בצרפת עד גיל 9 ואז ההורים שלי החליטו לעשות עלייה ולעלות לארץ ישראל.

ברוך השם יש לי אחים נפלאים, אני הבכורה מבין כולם.

בגיל שנה ההורים שלי גילו שיש לי מחלת ניוון השרירים בשם SMA. אני מאז גיל 4 יושבת על כיסא גלגלים ואני לא יכולה ללכת.

למרות הכל, אני לא מאבדת תקווה לרפואה וללכת שוב על הרגליים שלי, אמן בעזרת השם.

מגיל 4 גדלתי על כיסא גלגלים. לא היה לי עוד כוח ברגליים.

אבל זה היה הגורל שלי. ברוך השם, הוא נתן לי הורים טובים ומשפחה טובה, הם תמיד נתנו לי את הטוב ביותר.

הם עשו הכל כדי שאני אבריא, הם לקחו אותי לכל הגדולים והצדיקים.

הודות לאמונה שלהם, היום אני מבינה שלמרות שלא הלכתי כל השנים האלה, הם גרמו לי להבין שאין לי שום מוגבלות!!

ושום דבר לא יכול לעצור אותי מלחיות ולהתקדם.

בגיל 13 הרופאים גילו שהייתה לי עקמת של עמוד השדרה והייתי בסכנה. עברתי ניתוח בגיל 15, ניתוח של 15 שעות.

במשך 3 חודשים, אכלתי ועשיתי הכל בשכיבה. הרגשתי שאני מבזבזת את הזמן שלי.

חיכיתי שהכל יעבור ולחזור לארץ ישראל.

ברגעים הכי קשים, גיליתי פתאום את המתנה שהשם יתברך נתן לי בידיים שלי.

יום אחד, ביקשתי מאמא שלי עיפרון ונייר והתחלתי לצייר.

ראיתי שאני אוהבת לצייר ושזה מביא לי הרבה שמחה בלב.

ככל שציירתי, הרגשתי שאני שוכחת את הכאבים והצער, זה נתן לי הרבה כוח.

מה שאני רוצה היום, זה לשתף עם כמה שיותר אנשים את המתנה הזו שהשם יתברך נתן לי, ולהודות ולפאר את שמו.

גם ברגעים הכי נמוכים והכי קשים, אסור לשכוח אותו ולעשות אותו קיים, אלוהים.

היום אני מוכרת את הציורים שלי ומאחלת שהם יתפרסמו.

תודה אלוהים על המתנה שנתת לי.

רבי נחמן אומר אין ייאוש בעולם כלל.

אני בת 39 ואני ציירת כבר 20 שנה.